כאשר מתקיימת הסתה של ילד נגד אחד מהוריו, יכול הדבר לגרום לניכור הורי ולרצון של הילד להתנתק מאותו הורה. מה עושים? פתרונות ודרכי התמודדות במאמר שלפניכם
מאת: עו"ד מיטל בוארון- מומחית בגירושין ודיני משפחה.
זוגות שמתגרשים נותרים לרוב עם כעס, תסכול או משקעים שסחבו מהנישואים שכשלו או מסכסוכים הקשורים בהליך הגירושין. הורים רבים אינם מסתירים מילדיהם את האיבה שהם רוחשים להורה השני, ולילדים לרוב אין את הכלים הנדרשים כדי לסנן את ההסתה. כתוצאה מכך הילדים מתחילים להתנכר להורה השני, ללא הבנת הסיבה לתחושות השנאה שהם חווים, ומצב זה יכול לגרום להם להיות ילדים בסיכון.
אז מהו בעצם ניכור הורי?
ניכור הורי הוא מצב שבו הילד מתנכר לאחד מהוריו ללא כל הצדקה, בדרך כלל באופן הקשור בהליכי גירושין ובסכסוכי אחריות הורית. הניכור עצמו נעשה בדרך כלל על ידי הסתה ו"שטיפת מוח" של ההורה המתנכר לילד, עד אשר הילד מתחיל להגיב בשנאה ובכעס כלפי ההורה המנוכר, ומסרב להיפגש עימו.
ברוב המקרים של ניכור הורי, הילד המוסת כלל לא יודע שנעשית עליו פעולת הסתה ולא מבין את ההשלכות הנובעות ממנה. הילד יקבל את דברי ההורה המסית כאמת מוחלטת, והוא יגיב אליה בדרך כלל באופן אוטומטי.
הפסיכיאטר ריצ'ארד גארדנר, שטבע לראשונה בשנת 1985 את המונח "ניכור הורי", אמר שהילד המוסת יראה בהורה המתנכר, בדרך כלל ההורה המשמורן, דמות מושלמת. לעומת זאת, את ההורה המנוכר יראה הילד באור שלילי באופן מוחלט, ויתעסק באופן כפייתי בגינוי שלו ובהבעת האשמות כלפיו. גארדנר מדגיש כי ניכור הוא למעשה התעללות רגשית בילדים, כך שמעבר להתרחקות הילד מההורה המנוכר לכל החיים, לילד יכולה להיגרם הפרעה פסיכיאטרית שתלווה אותו למשך כל חייו.
בעיקר בסיטואציות של מאבקי אחריות הורית, הילד משתתף במסע הכפשות נגד אחד מהוריו, שגם אם יש להן אחיזה במציאות, שיתוף הילד בכך מהווה עוול כלפיו. במקרים רבים הילד יתעקש ויחליט בעצמו להתרחק מההורה, אך הסיבות והטיעונים לרצון זה יהיו בבירור ציטוט של ההורה המתנכר או מתן סיבות לא הגיוניות, אשר לעיתים אפילו הוא לא יבין אותן.
דוגמה טובה לכך היא במקרה שבו ילד בן תשע יטען כי אינו מדבר עם אביו בגלל שהוא אובססיבי וקשה הבנה, או שהוא שונא את אימו משום שהיא לא מנקה את הבית. השימוש בניסוחים אלו מראה שהוא מצטט את מי מהוריו, שכן אינם אופייניים לילד בן תשע.
 
ניכור הורי, התמודדות ופתרונות
ראשית, חשוב לאתר את הניכור בשלב מוקדם. ככל שהורה החש ניכור כלפיו יזהה אותו בשלב מוקדם יותר, כך הטיפול יהיה אפקטיבי יותר. העיתוי הוא קריטי וחשוב ביותר, ולכן יש לערב אנשי מקצוע ובמקביל כבר להגיש בקשה לבית המשפט. הורה שחושש שהוא חווה ניכור הורי, צריך לפנות בהקדם האפשרי להתייעצות עם עורך דין לדיני משפחה שעוסק בניכור הורי, כדי לשקול את צעדיו.
דבר שני, חשוב שלמרות הפגיעה והכאב שמתלווים להבעת שנאה מהילד שלכם, אל תוותרו עליו. אם תראו לילד שאתם מוותרים עליו, הוא עלול באמת לקבל את דברי ההורה המסית ולהצדיק אותם. היו מודעים לכך שייתכן והילד עובר "שטיפת מוח" ולכן חשוב להתעקש, להראות נוכחות ולנסות לפנות לטיפול משותף. העבירו לילד מסרים ברורים של געגוע ואהבה באמצעות מכתבים או מדיה והראו לו שהוא חשוב לכם ביותר.
במקביל לכך, חשוב לזכור שניכור הורי הוא מצב הרסני ופוגע רגשית בילד ואף בהורה המנוכר ולכן חייב לערב אנשי מקצוע לטיפול משותף. גם במקרה שבו ההורה המתנכר מסרב לשתף פעולה, ניתן לפנות להדרכה הורית על מנת לקבל את הכלים לחידוש הקשר עם הילד.
כלי נוסף שעשוי לעזור הוא פנייה לבתי המשפט. בתי משפט מתייחסים לתופעת הניכור בחומרה רבה, ומטילים סנקציות על ההורה המתנכר במידת הצורך. בית המשפט יכול לקבוע ולאכוף קביעת אחריות הורית או להסדיר פגישות בין ההורה המנוכר לילד המתנכר. בית המשפט יכול גם להטיל קנסות על ההורה המתנכר אם יפגע או יפר את זמני השהות שנקבעו.
במקרים חריגים יוציא בית המשפט את הקטין המוסת אחריות הוריו. אם בית המשפט יראה שההורים אינם מסוגלים לטפח קשר טוב בין הילד לבין ההורה האחר, הוא יחשיב את ההורים להורים כושלים המסכנים את ילדם. במקרים מסוימים בית המשפט יכול להעביר את הקטין המוסת לאחריותו של ההורה המנוכר ולהוציאו מידיו של ההורה המסית.
אם הורה חש שילדו מתנכר אליו, עליו לזכור שיש מגוון צעדים שהוא יכול לנקוט כדי להבטיח שהקשר שלו ושל ילדו לא יינזק. מומלץ לזכור כי זהו מצב רגיש המחייב טיפול יעיל בידי אנשי מקצוע, יחד עם ליווי משפטי מאת עורך דין טוב, שידע להגן על זכויותיהם של ההורה המנוכר ושל הילד המתנכר מפני הנזקים העלולים לנבוע ממצב של ניכור הורי.

הפוסט ניכור הורי הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

מה מצוי מאחורי גישת האחריות ההורית המשותפת?

מאחורי מגמת האחריות ההורית המשותפת הגוברת והולכת כיום, מצויה התובנה כי כל ילד זקוק, בכל שלב של חייו, לידיעה המוצקה כי שני הוריו ימשיכו להיות הוריו, גם לאחר גירושיהם. הגישה שרווחה בעבר, זו שהפכה את אחד ההורים להורה ה"עיקרי" ואת השני ל"משני" , יצרה היררכיה ביניהם, ונתנה להורה ה"עיקרי" (לרוב, האם) מעמד מועדף. לאחר המלצות ועדת שניט שפורסמו בשנת 2008 גם במקרים בהם החלוקה בזמני השהות אינה שווה, השאיפה היא שלא תיווצר היררכיה בין ההורים וששניהם יוותרו בהגדרה הורית שווה מעצם היותם הורים לילד.

האם אחריות הורית משותפת מבטלת את דמי המזונות?

קיים מיתוס כי אחריות הורית משותפת מבטלת את דמי המזונות, קיימים מעט מאוד פסקי דין בהם בוטלו דמי המזונות. אחריות הורית משותפת אינה מבטלת בהכרח את דמי המזונות, אך כאשר נקבעים זמני שהות שווים, במקרים מסוימים יופחתו דמי המזונות.

האם לאחריות הורית משותפת השפעה על גובה דמי מזונות הילדים?

פס"ד שנתן בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 קבע באופן ברור כי אין קשר ישיר בין ההגדרה ההורית לבין גובה דמי המזונות. עד לפס"ד זה, הייתה נקיטת הגישה כי בעת פסיקת האחריות ההורית המשותפת, פוחתים דמי המזונות בשיעורים של בין 25% ל-50%. למעשה, כוונת השופטים הפוסקים בתיקים אלו הייתה התחשבות בהוצאותיו הישירות של האב על ילדיו בעת שהם שוהים אצלו, אולם, תפישה זו השתרשה בדעת הקהל כקשר ישיר בין דמי המזונות להגדרה ההורית, ולא לזמני השהיה, וזאת, כאמור, בניגוד לכוונתם המקורית של השופטים. אף בבתי הדין הרבניים לא נוקטים הפחתה בשיעורי דמי המזונות בהתחשב בהגדרה ההורית. הפחתה כזו, באם ישנה, תהיה קשורה לזמני השהות.

האם הגדרת אחריות הורית משותפת חלה באופן אוטומטי, כשחלוקת זמני השהות בין שני ההורים, שווה או קרובה לשווה?

לזמני השהות (מה שבעבר היה מוכר כ"הסדרי ראיה")  גם אם הם שווים או כמעט שווים אין השפעה אוטומטית הגדרה של האחריות ההורית המשותפת או על אחריות הורית משותפת. לכן, אם אתם עומדים בפני גירושין, חשוב מאד שתדעו להגדיר לעצמכם ולקבוע את תנאי האחריות ההורית המשותפת מראש כבר בהסכם הגירושין , ביחידת הסיוע או במסגרת התביעה המשפטית ולא להשאיר זאת לשלב מאוחר יותר.

יודגש כי ההגדרה ההורית אחריות הורית משותפת הינה כאשר חלוקת זמני השהות על  הילדים שווים  בין ההורים, וכאשר חלוקת זמני השהות אינם שווים ההגדרה ההורית תהיה אחריות הורית משותפת.

אז מה בכל זאת החסרונות באחריות הורית משותפת?

עבור חלק מהזוגות, אין המדובר בחיסרון, אלא בהתנהלות טבעית. אבל, עבור מרבית הזוגות המתגרשים האחרים, מדובר במכשול משמעותי – הצורך בתקשורת טובה בין שני ההורים. קשה מאד לתאר מצב שבו זוג שמתגרש, המצוי בעיצומו של טורנאדו רגשי, יצליח להניח בצד את כל המחלוקות האישיות שלו ולהחליט לשתף פעולה באופן ידידותי לטובת הילדים. המציאות היא כזו, שרוב המתגרשים, במיוחד כשהם מצויים בתוך ההליך עצמו, עדיין נושאים מטען רב שעלול למנוע מהם לשתף פעולה עם בן או בת הזוג לשעבר. מעבר לכך ישנם צדדים הנאלצים לשנות את אופי עבודתם ולפנות מזמנם למטרה זו. לכן, חשוב לזכור, כי ילד זקוק לשני הוריו, וכשטובת ילדיכם נמצאת מעל לכל, אין ספק כי תוכלו למצוא בקרבכם את הנכונות לשיתוף הפעולה הנדרש לצורך כך.

דבר נוסף שיש לקחת בחשבון הינו ההיבט הכלכלי, כפי שהוזכר למעלה, לאחריות הורית משותפת אין קשר ישיר על הפחתת המזונות ורק לאחר בחינתו של בית המשפט יוחלט האם יש מקום לכך ולכן יכול להיווצר מצב בו בנוסף לתשלום המזונות תהיה הוצאה נוספת מכורח שהיית הילדים באופן שווה.

הפוסט אחריות הורית משותפת והשלכותיה על דמי המזונות הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

המונח "סרבנות גט" הינו מצב בו אחד מבני הזוג הנשואים מסרב לסיים את הנישואין על ידי מתן גט בהתאם לקביעת ההלכה היהודית, ובכך, הוא מונע מהצד השני, המבקש להשתחרר ממסגרת הנישואין, לפתוח דף חדש בחייו ואף להינשא מחדש. קיימות לא מעט סיבות אפשריות העומדות מאחורי בן / בת זוג המסרבים לשחרר את הצד השני לדרכו החדשה – חלקן סיבות רגשיות, ואחרות חומריות יותר, כדוגמת רצון של הסרבן/ית להשיג תנאים טובים בהסכם הגירושין, תנאים, שלרוב, אינם מגיעים לו / לה, במסגרת הסכם גירושין הוגן לשני הצדדים.

מה חשוב לדעת?

ברוב מקרי הגירושין ימנע בית הדין הרבני מפסיקה חדה וחד משמעית כי על הגבר לתת את הגט לאשתו. תחת זאת, בית הדין ניסח זאת במילים "רכות" יותר וישתמש במונחים כמו "מוטלת החובה" או "מומלץ".

החוק הישראלי מאפשר הטלתן של סנקציות מסוימות במקרים בהם בית הדין הרבני מורה על הגירושין, אולם, הן אינן מופעלות באופן אוטומטי בכל מקרה של סירוב, אלא יש להגיש בקשה להטילן, והשיקול בבחירת הסנקציה שתופעל על הסרבן, נתון בידיו של בית הדין הרבני. הסנקציות תוטלנה על הסרבן רק לאחר שמיעת טענות שני הצדדים בבית הדין הרבני.

הנקיטה בלשון זכר לאורך המאמר כאן היא מכוונת למדי, כי בעוד שהטלת סנקציות על בעל / גבר היא עניין שגור למדי, הטלת הסנקציות על אישה סרבנית, המסרבת לקבל את הגט מבעלה, דורשת אישור מידי נשיא בית הדין הרבני הגדול.

מהן הסנקציות האפשריות שניתן להטיל על סרבני גט?

סרבנות גט גוררת איתה לא מעט השלכות, שכן בית הדין רשאי להפעיל כנגד סרבני גט לא מעט סנקציות, ביניהן – ההגבלה על אפשרות היציאה מגבולות הארץ, ההגבלה בקבלת דרכון ישראלי או בהארכת תוקפו, הגבלות על רישיון נהיגה, הגבלות על היכולת לשמש במשרות שבשירות המדינה, הגבלה על אפשרויות העיסוק בתחומים בהם דרושים רישויים או היתרים על פי הדין, הגדרת סרבן הגט כ"לקוח מוגבל מיוחד" בבנקים, עיקול מיטלטלין ומקרקעין ועיכובים ועיקולים על קצבאות וגמלאות אותן מקבל סרבן הגט. בנוגע לסנקציה האחרונה, על סרבן הגט מופעל עיכוב ההולך וגדל ככל שעובר זמן רב ממועד הטלת צו ההגבלה – בחודש הראשון – עיכוב של עד 25% משיעור הקצבה / גמלה, בחודש השני – עיכוב של עד ל-50%, בחודש השביעי – עיכוב של עד ל-50% מהקצבה / גמלה, ולבסוף שלילה של כל מה שעוכב עד לאותו המועד. בית הדין הרבני אף רשאי, במקרים מסוימים להביא למאסרו של סרבן גט ולהטיל סנקציות הקשורות לתנאי המאסר עצמו ולביטול שחרור מוקדם.

האם ניתן לבקש פיצויים בגין סרבנות הגט?

סרבנות גט הוכרה כעוולת נזיקין בת פיצוי בבתי המשפט לענייני משפחה בלא מעט פס"דים שניתנו בעשור האחרון, כדוגמת תמ"ש (י-ם) 26190/08 ש.ז. נ' ד.ז. (2013) ודומים לו.

הצד המבקש לקבל גט, גבר או אישה, ניתנת האפשרות להגיש תביעת נזיקין בגין סרבנות גט. בתביעה כזו, דורש המסורב תשלום המהווה פיצוי כספי בשל הנזקים שנגרמו לה/לו בגין הסרבנות למתן הגט.

הפוסט סרבנות גט מה חשוב לדעת? הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

מה כולל הסכם גירושין?

הסכם גירושין מתייחס לכל האספקטים העכשוויים (כדוגמת חלוקת הרכוש המשותף) ואף לכל האספקטים העתידיים בחיי בני הזוג המתגרש וילדיהם (כזמני שהות ומזונות ילדים). הסכם גירושין טוב יספק מענה ברור וחד משמעי, גם לסוגיות, אשר כרגע, בזמן עריכת ההסכם, עדיין נראות ממוקמות בעתיד הרחוק מאד, מנקודת הראייה של בני הזוג. כך, למשל, יוכנס בהסכם הגירושין סעיף הקובע מה קורה עם גיוסו של הילד, גם אם, כרגע, הילד המדובר עדיין בגן ילדים.

מי עורך את הסכם הגירושין?

במרבית המקרים, יש לערוך את הסכם הגירושין באמצעות עורך דין המתמחה בדיני משפחה ובעריכת הסכמים מסוג זה. כמובן שלבני הזוג המתגרשים יש חלק לא מבוטל בו, שכן, המטרה היא להגיע להסכם גירושין שעימו יוכלו כל הצדדים הנוגעים בדבר לחיות לאורך זמן. ההסכם אמור להביא את הצדדים המתגרשים להסכמה על הסוגיות והנושאים ולהניח עבורם את הבסיס הברור והמוסכם למערכת "היחסים" החדשה שנבנית ביניהם לאחר הגירושין.

האם ניתן לערוך את הסכם הגירושין בעצמכם, ללא עורך דין?

אפשר, אבל לא מומלץ. במקרים אחרים, נדירים יותר, בהם בני הזוג מתגרשים ברוח טובה ובהסכמה הדדית, בני הזוג יהיו אלה המגבשים בעצמם את הסכם הגירושין שלהם. אולם, יחד עם זאת, מאחר והמדובר בהסכם המחייב את בני הזוג המתגרשים למשך לא מעט שנים, רצוי שעורך דין המתמחה בהסכמי גירושין ומכיר ומתמצא בחקיקה הרלוונטית, יעבור עליו ויוודא שאין בו נקודות בעייתיות העלולות לצוץ בעתיד.

האם מספיקה חתימת הצדדים על ההסכם בכדי שיהיה תקף?

כל הסכם גירושין, בין אם הוא ערוך בידי עורך דין ובין אם לאו, מחויב בקבלת אישור על ידי בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה. רק לאחר מתן אישור זה, הסכם הגירושין מקבל תוקף מחייב כשל פסק דין. זו, אגב, נקודה נוספת לזכות עריכה מקצועית של הסכם הגירושין בידי עורך דין המתמחה בתחום, מכיוון שבאופן זה, קל הרבה יותר לנהל את הליך הגירושין באפיקים הנדרשים, במקום לנסות ולהבין לאיזו ערכאה צריך להגיש את ההסכם, כיצד להגיש אותו וכד'.

הפוסט הסכם גירושין- כל מה שחשוב לדעת הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

כאשר זוג מתגרש יש באפשרותו לערוך הסכם גירושין בהסכמה ובו יקבעו הצדדים את גובה דמי המזונות , משמורת, חלוקת רכוש ועוד. כאשר אין הסכמה יפעלו הצדדים דרך בית המשפט לענייני משפחה או בית דין רבני ועניינים אלו ייקבעו בהכרעה שיפוטית ויינתן פסק דין.

הסכם גירושין ופסק דין שניהם מחייבים את שני הצדדים כאשר הפרתם עלולה לגרור הליך משפטי ו/או פתיחת תיק בהוצאה לפועל.

כמו כן, שניהם כמעט ואינם ניתנים לשינוי ועל מנת לדון בהם מחדש יהיה על מגיש התביעה לעמוד בפרמטרים מסוימים.

במיוחד כאשר מדובר על הדרך להפחית את גובה דמי המזונות כאשר מתקיימים שינויים בחייו של אחד הצדדים.

ככלל, ניתן לומר, כי הסכם גירושין קשה יותר לפתיחה לצורך דיון מחודש בדמי המזונות מפסק דין שניתן על ידי בית משפט. כאשר המדובר על הסכם, תידרש הוכחה לשינוי נסיבות משמעותי יותר מאשר במקרה של פסק דין.

מה נדרש להפחתת גובה דמי המזונות?

שינוי נסיבות מהותי!

מגיש תביעה להפחתת מזונות נדרש להוכיח ולשכנע את בית המשפט כי חלו שינויים מהותיים בזמן שחלף מאז נקבע גובה דמי המזונות ביום אישורו של הסכם הגירושין או ביום מתן פסק הדין ועד יום הגשת הבקשה, שינויים שלא היה ניתן לצפות אותם באותה העת.

בנוסף להוכחת שינוי נסיבות מהותי תידרש ממגיש הבקשה לפעול בתום לב ובניקיון כפיים.

(פס"ד ע"א 442/83 קם נ' קם פ"ד לח (1) 767)

"כבר נפסק שעל שינוי הנסיבות המהותי להיות שינוי שנוצר מאז פסק הדין ועד למצב העכשווי, שינוי אשר לא היה בזמן שניתן פסק הדין ושמחמתו הורע מצב התובע או הוטב מצב הנתבע" [פס"ד בע"ה 363/81 פייגה נ' פייגה]

"פס"ד למזונות  מטבעו צופה הוא פני עתיד ורק שינוי מהותי מצדיק התערבות חוזרת של בית משפט. לא שינוי של מה בכך וגם לא שינוי שהיה ניתן לצפותו" [ע"א 5478/93 כרמי נ' כרמי דינים עליון לח 312]

הפסיקה ענפה בפרשנות לעניין שינוי הנסיבות הנדרש לצורך הפחתת דמי המזונות  תוך העיקרון כי אין לשנות את סכום המזונות, אלא במקרים חריגים בלבד.

{ע"א 1880/94 קטן נ' קטן פד"י מט (1) 215,220; ע"א 381/86 אבין נ' אבין תק-על 87 (3) 286; ר' ע"מ 1200/05(מחוזי ת"א) ה' ע' נ' ה' א'[פורסם בנבו] (23.3.2006) ; תמ"ש 57910/02}

אילו נסיבות נחשבות ל"מוצדקות" בעת הגשת תביעה להפחתת דמי המזונות?

לא ניתן למצוא רשימה מסודרת של נסיבות שתצדקנה את הפחתת דמי המזונות. ישנן נסיבות, שלכאורה, נראות כסיבה הגיונית לאדם מן הישוב להפחתת דמי המזונות המשולמים (כדוגמת פיטורין), אולם, מנקודת מבטו של בית המשפט הנדרש להכריע בסוגיה, הן אינן כאלו (אם נתייחס לאותם פיטורין שהזכרנו, הבקשה תידחה, מאחר והמדובר במצב זמני בלבד ולכן במקרה זה יצטרך המגיש להוכיח פגיעה בכושר השתכרותו.

בשורה התחתונה

הצלחתה של תביעה שכזו תלויה בהצגת הטיעונים באופן חד וברור וטוב יעשה אם תוגש באמצעות עו"ד המתמחה בדיני משפחה, עוה"ד ידע לעמוד בנטל ההוכחה לקיומו של שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי גובה דמי המזונות.  

הפוסט הפחתת מזונות הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

הפוסט ניכור הורי הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.