כאשר מתקיימת הסתה של ילד נגד אחד מהוריו, יכול הדבר לגרום לניכור הורי ולרצון של הילד להתנתק מאותו הורה. מה עושים? פתרונות ודרכי התמודדות במאמר שלפניכם
מאת: עו"ד מיטל בוארון- מומחית בגירושין ודיני משפחה.
זוגות שמתגרשים נותרים לרוב עם כעס, תסכול או משקעים שסחבו מהנישואים שכשלו או מסכסוכים הקשורים בהליך הגירושין. הורים רבים אינם מסתירים מילדיהם את האיבה שהם רוחשים להורה השני, ולילדים לרוב אין את הכלים הנדרשים כדי לסנן את ההסתה. כתוצאה מכך הילדים מתחילים להתנכר להורה השני, ללא הבנת הסיבה לתחושות השנאה שהם חווים, ומצב זה יכול לגרום להם להיות ילדים בסיכון.
אז מהו בעצם ניכור הורי?
ניכור הורי הוא מצב שבו הילד מתנכר לאחד מהוריו ללא כל הצדקה, בדרך כלל באופן הקשור בהליכי גירושין ובסכסוכי אחריות הורית. הניכור עצמו נעשה בדרך כלל על ידי הסתה ו"שטיפת מוח" של ההורה המתנכר לילד, עד אשר הילד מתחיל להגיב בשנאה ובכעס כלפי ההורה המנוכר, ומסרב להיפגש עימו.
ברוב המקרים של ניכור הורי, הילד המוסת כלל לא יודע שנעשית עליו פעולת הסתה ולא מבין את ההשלכות הנובעות ממנה. הילד יקבל את דברי ההורה המסית כאמת מוחלטת, והוא יגיב אליה בדרך כלל באופן אוטומטי.
הפסיכיאטר ריצ'ארד גארדנר, שטבע לראשונה בשנת 1985 את המונח "ניכור הורי", אמר שהילד המוסת יראה בהורה המתנכר, בדרך כלל ההורה המשמורן, דמות מושלמת. לעומת זאת, את ההורה המנוכר יראה הילד באור שלילי באופן מוחלט, ויתעסק באופן כפייתי בגינוי שלו ובהבעת האשמות כלפיו. גארדנר מדגיש כי ניכור הוא למעשה התעללות רגשית בילדים, כך שמעבר להתרחקות הילד מההורה המנוכר לכל החיים, לילד יכולה להיגרם הפרעה פסיכיאטרית שתלווה אותו למשך כל חייו.
בעיקר בסיטואציות של מאבקי אחריות הורית, הילד משתתף במסע הכפשות נגד אחד מהוריו, שגם אם יש להן אחיזה במציאות, שיתוף הילד בכך מהווה עוול כלפיו. במקרים רבים הילד יתעקש ויחליט בעצמו להתרחק מההורה, אך הסיבות והטיעונים לרצון זה יהיו בבירור ציטוט של ההורה המתנכר או מתן סיבות לא הגיוניות, אשר לעיתים אפילו הוא לא יבין אותן.
דוגמה טובה לכך היא במקרה שבו ילד בן תשע יטען כי אינו מדבר עם אביו בגלל שהוא אובססיבי וקשה הבנה, או שהוא שונא את אימו משום שהיא לא מנקה את הבית. השימוש בניסוחים אלו מראה שהוא מצטט את מי מהוריו, שכן אינם אופייניים לילד בן תשע.
 
ניכור הורי, התמודדות ופתרונות
ראשית, חשוב לאתר את הניכור בשלב מוקדם. ככל שהורה החש ניכור כלפיו יזהה אותו בשלב מוקדם יותר, כך הטיפול יהיה אפקטיבי יותר. העיתוי הוא קריטי וחשוב ביותר, ולכן יש לערב אנשי מקצוע ובמקביל כבר להגיש בקשה לבית המשפט. הורה שחושש שהוא חווה ניכור הורי, צריך לפנות בהקדם האפשרי להתייעצות עם עורך דין לדיני משפחה שעוסק בניכור הורי, כדי לשקול את צעדיו.
דבר שני, חשוב שלמרות הפגיעה והכאב שמתלווים להבעת שנאה מהילד שלכם, אל תוותרו עליו. אם תראו לילד שאתם מוותרים עליו, הוא עלול באמת לקבל את דברי ההורה המסית ולהצדיק אותם. היו מודעים לכך שייתכן והילד עובר "שטיפת מוח" ולכן חשוב להתעקש, להראות נוכחות ולנסות לפנות לטיפול משותף. העבירו לילד מסרים ברורים של געגוע ואהבה באמצעות מכתבים או מדיה והראו לו שהוא חשוב לכם ביותר.
במקביל לכך, חשוב לזכור שניכור הורי הוא מצב הרסני ופוגע רגשית בילד ואף בהורה המנוכר ולכן חייב לערב אנשי מקצוע לטיפול משותף. גם במקרה שבו ההורה המתנכר מסרב לשתף פעולה, ניתן לפנות להדרכה הורית על מנת לקבל את הכלים לחידוש הקשר עם הילד.
כלי נוסף שעשוי לעזור הוא פנייה לבתי המשפט. בתי משפט מתייחסים לתופעת הניכור בחומרה רבה, ומטילים סנקציות על ההורה המתנכר במידת הצורך. בית המשפט יכול לקבוע ולאכוף קביעת אחריות הורית או להסדיר פגישות בין ההורה המנוכר לילד המתנכר. בית המשפט יכול גם להטיל קנסות על ההורה המתנכר אם יפגע או יפר את זמני השהות שנקבעו.
במקרים חריגים יוציא בית המשפט את הקטין המוסת אחריות הוריו. אם בית המשפט יראה שההורים אינם מסוגלים לטפח קשר טוב בין הילד לבין ההורה האחר, הוא יחשיב את ההורים להורים כושלים המסכנים את ילדם. במקרים מסוימים בית המשפט יכול להעביר את הקטין המוסת לאחריותו של ההורה המנוכר ולהוציאו מידיו של ההורה המסית.
אם הורה חש שילדו מתנכר אליו, עליו לזכור שיש מגוון צעדים שהוא יכול לנקוט כדי להבטיח שהקשר שלו ושל ילדו לא יינזק. מומלץ לזכור כי זהו מצב רגיש המחייב טיפול יעיל בידי אנשי מקצוע, יחד עם ליווי משפטי מאת עורך דין טוב, שידע להגן על זכויותיהם של ההורה המנוכר ושל הילד המתנכר מפני הנזקים העלולים לנבוע ממצב של ניכור הורי.

הפוסט ניכור הורי הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

בכתבה זו מרחיבה עוה"ד מיטל בוארון ומפרטת על הנושא

החשוב והכאוב, של בני נוער המתמכרים לסמים ועבריינות.

סקירת עבירות הסמים בקרב בני נוער בשנת 2020

שנת 2020 הגיעה ואיתה פרצה הקורונה וטרפה את כל הקלפים לכולם, לטוב ולרע, והכי בולט משנה זו אלו העסקים נסגרו, המשפחות שהתפרקו ובני הנוער שהחליטו שלימודים זה לא בשבילם. האמת, וזה לא מפתיע אחרי שנה שלמה בה הם דבוקים למסך בניסיון לקלוט משהו מהמורה.

בכל תקופה זו שבה שהו כולם בבתים רוב הזמן ובני הנוער השתעממו וכמובן לא ישבו רגל על רגל בבית אלא הסתובבו בחוץ ללא שיגרה ומסגרת חינוכית. בשנה זו חלה התדרדרות קשה בהתנהגות בני הנוער המובילה לביצוע עבירות פליליות ובצריכת סמים מעבר לכל עליה אחרת שהייתה משנים קודמות.

גיל ההתבגרות, שהינו גיל מאתגר כל הורה ואת הילד עצמו המחפש זהות ובהרבה מקרים השתייכות לגילאים מבוגרים יותר מהם, הרצון להתנסות לראשונה ולהיות מקובל בחברה כל התנהגויות אלו התעצמו בתקופת הקורונה ולעיתים הגיעו לגבול קצה היכולת של כל הורה שנאלץ להתמודד עם הילד שלו.

מהם סוגי הסמים הנפוצים בקרב בני הנוער והסכנות העורבות להם?

ניתן לראות שימוש בחומרים ממכרים כמו תרופות ללא מרשם, קנאביס, אקסטזי, סמי פיצוציות כמו נייס גאי וחגיגת, אל אס די, הרואין, קוקאין.

כל סם המופיע ברשימה הינו סם ממכר אשר שימוש מתמשך יקשה יותר ויותר על השליטה בצריכת כמות הסם, ולכן השימוש בו יהפוך לצורך יומיומי ממכר שהופך את המשתמש ל"נרקומן".

מבלי להיכנס לעובי הקורה, ככל שהמשתמש, בפרט אם מדובר בקטין, יצרוך את הסם באופן יומיומי כך יהיה קשה לו להיגמל וההשלכות קשות מאוד עד סכנת מוות.

הסמים הקשים ביותר הינם ההרואין וסמי פיצוציות שאותם צורכים יותר בני הנוער בגלל הזמינות שלהם והעלות הזולה יחסית.

וסמי המסיבות כמו אקסטזי ואל אס די עלולים להביא למצב פסיכוטי שברוב המקרים אין ממנו דרך חזרה

ישנם אף בני נוער המשתמשים בחומרים שאינם נחשבים לסם אשר יותר זמינים להם, השימוש בחומרים אלה נעשה בדרך כלל בשאיפה, כמו גז צחוק שאותו צורכים באמצעות בלון וגז קצפת, גז מזגנים אצטון ודבק.

חומרים אלו גורמים לתחושה זמנית של אופוריה והסיכון החמור יותר הופעת הזיות ואף היו מקרי מוות מצריכת גז צחוק.

איך נדע ונבחין אם הילד שלנו צורך סמים?

ראשית נשים לב להתנהגות האופיינית שלו אם חלו בה שינויים קיצוניים, עיניים אדומות, חפצים שנעלמים מהבית, הילד שוהה מחוץ לבית שעות ארוכות, ירידה בלימודים, חשוב להכיר את החברים איתם הוא מסתובב ואף להזמין אותם אל ביתכם.

הדבר שניתן לעשות אך הדעות עליו חלוקות הוא חיטוט בחדר! כן לחטט אבל לדעת מה מחפשים ולא לשם פגיעה בפרטיות.

מה לעשות אם ילדיכם נתפס כחשוד בעבירת סמים?

מה עושים אם הילד שלנו נתפס ע"י המשטרה וזומן / נעצר לחקירה?

את זה תוכלו לקרוא במאמר קודם, לחצו כאן לקריאה

במידה והילד נתפס בשימוש לצריכה עצמית לראשונה בחייו, יהיה ניתן לסגור את התיק הפלילי ולשלוח אותו לטיפול מותנה מטעם שירות המבחן.

בהרבה מקרים כאשר אנו לא בטוחים שזהו שימוש ראשון של הילד, מומלץ להתחיל טיפול פרטני אצל מטפל או מטפלת להתמכרויות המתמחים בבני נוער.

בכל מקרה גם אם זו פעם ראשונה או לא, סמים קלים או עבירה חמורה יותר, יש להיוועץ טרם החקירה עם עו"ד המתמחה בעבירות נוער כדי לקבל את המידע המלא והמדויק ולהגן על ילדיכם מפני פתיחת תיק פלילי אשר יפגע קשות בעתידו כפי שפירטנו במאמר קודם.

לקריאת מאמר על השלכות השימוש בסמים בקרב בני נוער והשלכותיהן לעתיד, לחצו כאן

המאמר נכתב בשיתוף מיטל בוארון – עורכת דין מומחית לעבריינות נוער

תוכלו להתייעץ באופן אישי ודיסקרטי עם עוה"ד מיטל בוארון

ליצירת קשר לחצו כאן

הפוסט כיצד נדע אם הילד שלנו מכור לסמים? הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

סמים בקרב בני נוער, מה קורה באמת בשנת 2021

עו"ד בוארון מסבירה: הפחד הגדול ביותר של כל הורה כאשר הילד שלו מגיע לגיל ההתבגרות הוא איבוד שליטה ואי ידיעה על מה שעובר הילד

חלק מהילדים עוברים את גיל ההתבגרות בהצלחה בעוד שחלק אחר הולך לאיבוד בדרך ועלול לחוות ולעבור אירועים פוגעניים ואף ביצוע עבירות פליליות וביניהם נפוצות מאוד עבירות הסמים.

"על הנייר" זה נשמע נורא וכך במציאות, הסמים זמינים ונגישים לכולם בקלות ורוב המשתמשים אינם מגדירים את עצמם עבריינים או מכורים לסם.

מהו הסם הנפוץ ביותר איתו מתחיל השימוש בסמים בקרב בני נוער?

בקרב בני הנוער השימוש יתחיל בד"כ בקנאביס אך מהר מאוד יכול להתדרדר לשימוש בנייס גאי (סמי פיצוציות) ואף לסחר של ממש שמאפשר להם להגיע לסכומי כסף משמעותיים עבורם. וכשהם מתחילים לחוש שליטה והצלחה, הם בטוחים שהם חכמים יותר מכולם וטובים יותר אפילו מהוריהם וכמובן מהמחנכים והמבוגרים שסביבם.

מהם הגורמים הנפוצים ביותר לשימוש בסמים בקרב בני נוער?

גורם אפשרי ונפוץ מאוד בקרב בני הנוער היא הסביבה החברתית בה הם שוהים, הצורך שלהם להיות חלק מקבוצה, להיות "מקובלים" וישנה השפעה רבה של לחץ חברתי.

הרצון שלהם להיות מקובלים בחברה בה הם מסתובבים דוחק הצידה את שיקול הדעת וסדר העדיפויות שלהם משתנה בין רגע, ללא חשיבה מעמיקה או עצירה כלשהי לפני ההיגררות אחריי החברה.

גורם נוסף הינו השתייכות למשפחה במצוקה, משפחה אשר יש בה קושי כלכלי, אלימות ויותר מכך התמכרות של בן משפחה גרעינית. בני נוער כאלו, להם היסטוריה משפחתית של התמכרויות, נמצאים בסיכון מוגבר להתמכר לסמים אף הם בגיל ההתבגרות. הדוגמא האישית לא קיימת בסביבתם וכך הנפילה לסמים קרובה אליהם יותר מבני נוער אחרים.

והגורם הטבעי ביותר, כמו כל דבר מרגש וחדש בגיל ההתבגרות, הרצון להתנסות, יש לבני נוער בגיל ההתבגרות את הצורך או הסקרנות להתנסות בדברים וחוויות חדשות מבלי לחשוב על ההשלכות ואחת ההתנסויות הפופולריות ביותר הינה צריכת סם לראשונה.

איך תוכלו לדעת אם הילד שלכם צורך סמים?

ניתן לומר שלרוב בני נוער לא נוטים לשתף את ההורה או מבוגרים אחרים על השימוש בסם ובעיקר לא בתחושת הצורך או התלות שלהם לשימוש בו.

לכן יש לשים לב לשוני בהתנהלות הקטין שבשגרה, יציאה מרובה מהבית, עיניים אדומות, חשוב להכיר את סביבת החברים עימה הוא נוהג להסתובב ואף להזמינם לביתכם, ירידה בלימודים, הסתגרות ומופנמות אשר אינה קיימת ואופיינית בד"כ אצל ילדיכם.

מה מותר ומה אסור על פי חוק?

החוק אוסר על כל שימוש בסם, גם אם מדובר על סמים הנחשבים כקלים ואף אם מדובר בשימוש לראשונה.

פקודת הסמים מתייחסת לאיסור, החזקה, הפצה, שימוש, גידול ומבחינה כמובן בחומרת הענישה שבין שימוש לצריכה עצמית ולבין סחר שכן הענישה על עבירה זו חמורה בהרבה וכוללת מאסר בפועל

האם מדיניות אי הפללה בשימוש סמים לצריכה עצמית הקיימת לגבי בגירים חלה גם על קטינים?

כיום קיימת מדיניות  אי הפללה המקלה בענישה כאשר מדובר בשימוש בסמים קלים  לצריכה עצמית אצל בגירים (מעל גיל 18) לפיה בגיר אשר ייתפס בעבירה זו לראשונה יוטל עליו קנס בסך 1,000 ₪, אם ייתפס בפעם השנייה  יוטל עליו כפל קנס, בעבירה השלישית אומנם לא יוגש כנגדו כתב אישום אך זה יהיה בתנאי להסדר מותנה כלשהו ומפעם רביעית והלאה יוגש כנגדו כתב אישום.

מדיניות זו מעניקה יחס מקל עם בגירים אך אינה קיימת אצל קטינים! (מתחת לגיל 18)

קטין אשר ייתפס בעבירה של שימוש בסמים קלים לצריכה עצמית יפתח כנגדו תיק פלילי, כאשר אם מדובר בפעם הראשונה יופנה הקטין לשירות מבחן והתיק כנגדו ייסגר בתנאי לטיפול מותנה ולשיתוף פעולה מלא, ובכל פעם נוספת יוגש כנגדו כתב אישום ויתנהל הליך פלילי.

חשיבות הייעוץ המשפטי לקטין לפני חקירה פלילית

חשוב לציין את חשיבות הייעוץ המשפטי לקטין בטרם כניסתו לחקירה פלילית. עו"ד המתמחה בעבירות נוער יתרשם מהקטין וייתן עבורו ייעוץ מקצועי לעבירת זו בכדי להביא לסגירת התיק או להפחתה משמעותית בענישה.

ייעוץ וליווי של עו"ד המתמחה בעבריינות נוער, יכול לסייע בהקטנת הענישה ואף במניעתה, דבר אשר השלכותיו על עתיד הקטין – הרות גורל!

ההשלכות לעתיד

מעבר להשלכות והנזקים הבריאותיים העלולים להיגרם לבני נוער הצורכים סמים, ישנן את ההשלכות הנגרמות בעקבות רישום פלילי כגון ההתגייסות לצבא והעתיד התעסוקתי.

צה"ל אינו נוהג לגייס לשורותיו מתגייסים בעלי עבר פלילי בעבירות סמים ולכן התערבות עו"ד מקצועי בשלבים ראשונים, חשובה וקריטית! במיוחד אם מדובר בעבירה שניתן לסגור בה את התיק ולהימנע לחלוטין מרישום פלילי וכמובן גם במקרים בהם העבירה חמורה יותר.

כמו כן, בחיים האזרחיים שלאחר השירות הצבאי עלול הרישום הפלילי לפגוע בכניסה למקומות עבודה מסוימים.

עו"ד מיטל בוארון מסכמת ואומרת: "קטינים בני 12 עד 18 אלו הגילאים בהם רוב הילדים מתנסים ועושים טעויות, אל תסמכו על המזל, בכל מקרה של עבירת נוער, פנו לייעוץ משפטי. זה יכול לעזור מאוד במניעה או הפחתה של השלכות הרות גורל על עתיד ילדיכם.

לנו כהורים אין יכולת להיות לצד הקטין בעת ביצוע המעשה עצמו, אך כהורים חיוני שנעשה הכל כדי להגן עליו לאחר מעשה ונסייע לו בצורה מיטבית להתמודד עם ההשלכות של מעשיו.

אני כאן כדי לסייע לכל הורה וקטין בשעות הקריטיות שלאחר מעשה פשיעה או עבריינות נוער, אתם לא לבד!"

מיטל בוארון, עורכת דין לעבריינות נוער

לייעוץ בזמן אמת 24/7 צרו קשר

הפוסט כל מה שלא ידעתם! על עבירות סמים בקרב בני נוער הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

עבור אדם שאינו עבריין במהותו, נקיטת הליך פלילי כנגדו נחשב כטראומה לא קטנה. הדבר אף בעייתי שבעתיים, כאשר המדובר על נער או קטין, שעבירתם על החוק היא תוצאה של חוסר יכולת להתמודד מול פיתוי רגעי והמעידה היא חריגה, יוצא דופן מהתנהלותו הכללית וחד פעמית. הבעיה היא, שלפעמים, גם מעידה חריגה וחד פעמית כזו עלולה להכניס את הנער למסלול של התנהגות עבריינית מתמשכת, בשל מגוון של סיבות. פועל יוצא מכך, הוא, כי עבודתן של המערכות השונות (ובכללן – המשטרה) מול בני הנוער, מאופיינת, בראש ובראשונה, בגישה השיקומית והטיפולית, שבבסיסה מצויה המטרה העיקרית – הוצאתו והרחקתו של הקטין או הנער מהמעגל הפלילי, על אחת כמה וכמה, כאשר זו לו עבירתו הראשונה.

הגשת כתב אישום או סגירת התיק הפלילי?

תיקים פליליים שנפתחו לבני נוער יכולים להגיע לכדי הגשת כתב אישום, או, לחילופין, להיסגר.

סגירתו של תיק שנפתח בתחנת המשטרה יכול להיסגר בשלוש עילות כשהן :

היעדר ראיות מספיקות – כאשר  אין בידי המשטרה דיי ראיות המספיקות להגשת כתב אישום המביא להרשעה.

חוסר עניין לציבור– כאשר הוחלט כי אין עניין להעמיד את החשוד לדין מטעמים מערכתיים גם אם קיימות ראיות בתיק. בדרך כלל מדובר בעבירות קלות אשר נסיבותיהן אינן מצדיקות העמדה לדין.

חוסר אשמה– כאשר נמצא כי החשוד לא ביצע את העבירה בגינה נחקר. תיק שנסגר בעילה זו, יימחק רישומו מרישומי המשטרה.

רק בעילה של חוסר אשמה לא יופיע רישום פלילי במאגרי המשטרה!

איך סוגרים תיק פלילי?

לאחר החקירה במשטרה, כאשר התיק עדיין בבירור (תיק מב"ד) מומלץ במקרים מסוימים לפנות ליחידה החוקרת ולנסות לסגור את התיק על פי נסיבותיו של הקטין, כך אפשר להימנע מהגשת כתב אישום או מסגירה יזומה של יחידת התביעות שלא בעילת העדר אשמה – ההחלטה שתינתן לבקשה כזו תהיה החלטה לאי העמדה לדין.

במידה והתיק אכן נסגר באופן יזום של יחידת התביעות בעילת העדר ראיות או חוסר עניין לציבור כאן יש לערער על החלטה זו ומומלץ באמצעות עו"ד בכדי לשנות את עילת הסגירה להיעדר אשמה.

דרך נוספת לסגירת תיק הינה בדרך של טיפול מותנה לקטינים (ט.מ) :

הינו מסלול שבו מקלים עם הקטין ובסמכות המשטרה ניתן לגנוז את תיק החקירה – לרוב מדובר בעבירות קלות יחסית (עד 3 שנות מאסר), המסווגות  כעוון: איומים, פציעה, תגרה ועוד, וכן בעבירות של אחזקת סמים ושימוש עצמי בסמים קלים.

לתהליך זה קיימים מספר תנאים שמציב קצין המבחן בפני הקטין ועליו לעמוד בהם, אחרת לא ייסגר התיק וההליך הפלילי כנגדו יימשך. בין התנאים, על הקטין לקחת אחריות על מעשה העבירה, להביע חרטה, להתחייב לא לעבור עבירות נוספות בעתיד, לחתום על טופס אזהרת קטין, לשתף פעולה באופן מלא בתהליך הטיפולי המוצע ועוד.

קטין אשר יעמוד בכל התנאים של הליך מותנה-התיק הפלילי ייסגר ורישומו הפלילי יהיה נקי!

מדוע נדרשים לכך שירותיו של עורך דין?

למרות, שלכאורה, ניתן לסגור תיק בכל שלב בהליכים, קיימים לא מעט מקרים שבהם, פנייה בלתי מקצועית למשטרה או לרשות התובעת עלולה להסב לא מעט נזק ואף לפגוע בצורה משמעותית בסיכויים לסגירת התיק. לכן, מומלץ שלא לעשות זאת על דעת עצמכם או בעצמכם, אלא לפנות לעורך דין מומחה, שתחום התמחותו הוא בני נוער ופלילים.

ככלל, ניתן לומר, שלא רצוי להגיע לאף הליך המתנהל נגדכם ללא ליווי, ייעוץ או ייצוג של עורך דין מנוסה. על אחת כמה וכמה, כאשר המדובר על הליכים שנפתחו נגד בני נוער / קטין. למרות, שלכאורה, על פני השטח מדובר במערכות שהונחו לנקוט ברגישות רבה יותר מזו בה הן מתייחסים לבוגרים, עדיין, מדובר בעניינים שעלולים להשפיע רבות על עתידו של הנער, ולכן, יש להתייחס אליהם בכובד ראש וברצינות רבה.

הפוסט סגירת תיק לקטין הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

מה מצוי מאחורי גישת האחריות ההורית המשותפת?

מאחורי מגמת האחריות ההורית המשותפת הגוברת והולכת כיום, מצויה התובנה כי כל ילד זקוק, בכל שלב של חייו, לידיעה המוצקה כי שני הוריו ימשיכו להיות הוריו, גם לאחר גירושיהם. הגישה שרווחה בעבר, זו שהפכה את אחד ההורים להורה ה"עיקרי" ואת השני ל"משני" , יצרה היררכיה ביניהם, ונתנה להורה ה"עיקרי" (לרוב, האם) מעמד מועדף. לאחר המלצות ועדת שניט שפורסמו בשנת 2008 גם במקרים בהם החלוקה בזמני השהות אינה שווה, השאיפה היא שלא תיווצר היררכיה בין ההורים וששניהם יוותרו בהגדרה הורית שווה מעצם היותם הורים לילד.

האם אחריות הורית משותפת מבטלת את דמי המזונות?

קיים מיתוס כי אחריות הורית משותפת מבטלת את דמי המזונות, קיימים מעט מאוד פסקי דין בהם בוטלו דמי המזונות. אחריות הורית משותפת אינה מבטלת בהכרח את דמי המזונות, אך כאשר נקבעים זמני שהות שווים, במקרים מסוימים יופחתו דמי המזונות.

האם לאחריות הורית משותפת השפעה על גובה דמי מזונות הילדים?

פס"ד שנתן בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 קבע באופן ברור כי אין קשר ישיר בין ההגדרה ההורית לבין גובה דמי המזונות. עד לפס"ד זה, הייתה נקיטת הגישה כי בעת פסיקת האחריות ההורית המשותפת, פוחתים דמי המזונות בשיעורים של בין 25% ל-50%. למעשה, כוונת השופטים הפוסקים בתיקים אלו הייתה התחשבות בהוצאותיו הישירות של האב על ילדיו בעת שהם שוהים אצלו, אולם, תפישה זו השתרשה בדעת הקהל כקשר ישיר בין דמי המזונות להגדרה ההורית, ולא לזמני השהיה, וזאת, כאמור, בניגוד לכוונתם המקורית של השופטים. אף בבתי הדין הרבניים לא נוקטים הפחתה בשיעורי דמי המזונות בהתחשב בהגדרה ההורית. הפחתה כזו, באם ישנה, תהיה קשורה לזמני השהות.

האם הגדרת אחריות הורית משותפת חלה באופן אוטומטי, כשחלוקת זמני השהות בין שני ההורים, שווה או קרובה לשווה?

לזמני השהות (מה שבעבר היה מוכר כ"הסדרי ראיה")  גם אם הם שווים או כמעט שווים אין השפעה אוטומטית הגדרה של האחריות ההורית המשותפת או על אחריות הורית משותפת. לכן, אם אתם עומדים בפני גירושין, חשוב מאד שתדעו להגדיר לעצמכם ולקבוע את תנאי האחריות ההורית המשותפת מראש כבר בהסכם הגירושין , ביחידת הסיוע או במסגרת התביעה המשפטית ולא להשאיר זאת לשלב מאוחר יותר.

יודגש כי ההגדרה ההורית אחריות הורית משותפת הינה כאשר חלוקת זמני השהות על  הילדים שווים  בין ההורים, וכאשר חלוקת זמני השהות אינם שווים ההגדרה ההורית תהיה אחריות הורית משותפת.

אז מה בכל זאת החסרונות באחריות הורית משותפת?

עבור חלק מהזוגות, אין המדובר בחיסרון, אלא בהתנהלות טבעית. אבל, עבור מרבית הזוגות המתגרשים האחרים, מדובר במכשול משמעותי – הצורך בתקשורת טובה בין שני ההורים. קשה מאד לתאר מצב שבו זוג שמתגרש, המצוי בעיצומו של טורנאדו רגשי, יצליח להניח בצד את כל המחלוקות האישיות שלו ולהחליט לשתף פעולה באופן ידידותי לטובת הילדים. המציאות היא כזו, שרוב המתגרשים, במיוחד כשהם מצויים בתוך ההליך עצמו, עדיין נושאים מטען רב שעלול למנוע מהם לשתף פעולה עם בן או בת הזוג לשעבר. מעבר לכך ישנם צדדים הנאלצים לשנות את אופי עבודתם ולפנות מזמנם למטרה זו. לכן, חשוב לזכור, כי ילד זקוק לשני הוריו, וכשטובת ילדיכם נמצאת מעל לכל, אין ספק כי תוכלו למצוא בקרבכם את הנכונות לשיתוף הפעולה הנדרש לצורך כך.

דבר נוסף שיש לקחת בחשבון הינו ההיבט הכלכלי, כפי שהוזכר למעלה, לאחריות הורית משותפת אין קשר ישיר על הפחתת המזונות ורק לאחר בחינתו של בית המשפט יוחלט האם יש מקום לכך ולכן יכול להיווצר מצב בו בנוסף לתשלום המזונות תהיה הוצאה נוספת מכורח שהיית הילדים באופן שווה.

הפוסט אחריות הורית משותפת והשלכותיה על דמי המזונות הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

המונח "סרבנות גט" הינו מצב בו אחד מבני הזוג הנשואים מסרב לסיים את הנישואין על ידי מתן גט בהתאם לקביעת ההלכה היהודית, ובכך, הוא מונע מהצד השני, המבקש להשתחרר ממסגרת הנישואין, לפתוח דף חדש בחייו ואף להינשא מחדש. קיימות לא מעט סיבות אפשריות העומדות מאחורי בן / בת זוג המסרבים לשחרר את הצד השני לדרכו החדשה – חלקן סיבות רגשיות, ואחרות חומריות יותר, כדוגמת רצון של הסרבן/ית להשיג תנאים טובים בהסכם הגירושין, תנאים, שלרוב, אינם מגיעים לו / לה, במסגרת הסכם גירושין הוגן לשני הצדדים.

מה חשוב לדעת?

ברוב מקרי הגירושין ימנע בית הדין הרבני מפסיקה חדה וחד משמעית כי על הגבר לתת את הגט לאשתו. תחת זאת, בית הדין ניסח זאת במילים "רכות" יותר וישתמש במונחים כמו "מוטלת החובה" או "מומלץ".

החוק הישראלי מאפשר הטלתן של סנקציות מסוימות במקרים בהם בית הדין הרבני מורה על הגירושין, אולם, הן אינן מופעלות באופן אוטומטי בכל מקרה של סירוב, אלא יש להגיש בקשה להטילן, והשיקול בבחירת הסנקציה שתופעל על הסרבן, נתון בידיו של בית הדין הרבני. הסנקציות תוטלנה על הסרבן רק לאחר שמיעת טענות שני הצדדים בבית הדין הרבני.

הנקיטה בלשון זכר לאורך המאמר כאן היא מכוונת למדי, כי בעוד שהטלת סנקציות על בעל / גבר היא עניין שגור למדי, הטלת הסנקציות על אישה סרבנית, המסרבת לקבל את הגט מבעלה, דורשת אישור מידי נשיא בית הדין הרבני הגדול.

מהן הסנקציות האפשריות שניתן להטיל על סרבני גט?

סרבנות גט גוררת איתה לא מעט השלכות, שכן בית הדין רשאי להפעיל כנגד סרבני גט לא מעט סנקציות, ביניהן – ההגבלה על אפשרות היציאה מגבולות הארץ, ההגבלה בקבלת דרכון ישראלי או בהארכת תוקפו, הגבלות על רישיון נהיגה, הגבלות על היכולת לשמש במשרות שבשירות המדינה, הגבלה על אפשרויות העיסוק בתחומים בהם דרושים רישויים או היתרים על פי הדין, הגדרת סרבן הגט כ"לקוח מוגבל מיוחד" בבנקים, עיקול מיטלטלין ומקרקעין ועיכובים ועיקולים על קצבאות וגמלאות אותן מקבל סרבן הגט. בנוגע לסנקציה האחרונה, על סרבן הגט מופעל עיכוב ההולך וגדל ככל שעובר זמן רב ממועד הטלת צו ההגבלה – בחודש הראשון – עיכוב של עד 25% משיעור הקצבה / גמלה, בחודש השני – עיכוב של עד ל-50%, בחודש השביעי – עיכוב של עד ל-50% מהקצבה / גמלה, ולבסוף שלילה של כל מה שעוכב עד לאותו המועד. בית הדין הרבני אף רשאי, במקרים מסוימים להביא למאסרו של סרבן גט ולהטיל סנקציות הקשורות לתנאי המאסר עצמו ולביטול שחרור מוקדם.

האם ניתן לבקש פיצויים בגין סרבנות הגט?

סרבנות גט הוכרה כעוולת נזיקין בת פיצוי בבתי המשפט לענייני משפחה בלא מעט פס"דים שניתנו בעשור האחרון, כדוגמת תמ"ש (י-ם) 26190/08 ש.ז. נ' ד.ז. (2013) ודומים לו.

הצד המבקש לקבל גט, גבר או אישה, ניתנת האפשרות להגיש תביעת נזיקין בגין סרבנות גט. בתביעה כזו, דורש המסורב תשלום המהווה פיצוי כספי בשל הנזקים שנגרמו לה/לו בגין הסרבנות למתן הגט.

הפוסט סרבנות גט מה חשוב לדעת? הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

מה כולל הסכם גירושין?

הסכם גירושין מתייחס לכל האספקטים העכשוויים (כדוגמת חלוקת הרכוש המשותף) ואף לכל האספקטים העתידיים בחיי בני הזוג המתגרש וילדיהם (כזמני שהות ומזונות ילדים). הסכם גירושין טוב יספק מענה ברור וחד משמעי, גם לסוגיות, אשר כרגע, בזמן עריכת ההסכם, עדיין נראות ממוקמות בעתיד הרחוק מאד, מנקודת הראייה של בני הזוג. כך, למשל, יוכנס בהסכם הגירושין סעיף הקובע מה קורה עם גיוסו של הילד, גם אם, כרגע, הילד המדובר עדיין בגן ילדים.

מי עורך את הסכם הגירושין?

במרבית המקרים, יש לערוך את הסכם הגירושין באמצעות עורך דין המתמחה בדיני משפחה ובעריכת הסכמים מסוג זה. כמובן שלבני הזוג המתגרשים יש חלק לא מבוטל בו, שכן, המטרה היא להגיע להסכם גירושין שעימו יוכלו כל הצדדים הנוגעים בדבר לחיות לאורך זמן. ההסכם אמור להביא את הצדדים המתגרשים להסכמה על הסוגיות והנושאים ולהניח עבורם את הבסיס הברור והמוסכם למערכת "היחסים" החדשה שנבנית ביניהם לאחר הגירושין.

האם ניתן לערוך את הסכם הגירושין בעצמכם, ללא עורך דין?

אפשר, אבל לא מומלץ. במקרים אחרים, נדירים יותר, בהם בני הזוג מתגרשים ברוח טובה ובהסכמה הדדית, בני הזוג יהיו אלה המגבשים בעצמם את הסכם הגירושין שלהם. אולם, יחד עם זאת, מאחר והמדובר בהסכם המחייב את בני הזוג המתגרשים למשך לא מעט שנים, רצוי שעורך דין המתמחה בהסכמי גירושין ומכיר ומתמצא בחקיקה הרלוונטית, יעבור עליו ויוודא שאין בו נקודות בעייתיות העלולות לצוץ בעתיד.

האם מספיקה חתימת הצדדים על ההסכם בכדי שיהיה תקף?

כל הסכם גירושין, בין אם הוא ערוך בידי עורך דין ובין אם לאו, מחויב בקבלת אישור על ידי בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה. רק לאחר מתן אישור זה, הסכם הגירושין מקבל תוקף מחייב כשל פסק דין. זו, אגב, נקודה נוספת לזכות עריכה מקצועית של הסכם הגירושין בידי עורך דין המתמחה בתחום, מכיוון שבאופן זה, קל הרבה יותר לנהל את הליך הגירושין באפיקים הנדרשים, במקום לנסות ולהבין לאיזו ערכאה צריך להגיש את ההסכם, כיצד להגיש אותו וכד'.

הפוסט הסכם גירושין- כל מה שחשוב לדעת הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

החוק במדינת ישראל מתייחס לשני סוגים עיקריים של צווי הרחקה:

הסוג הראשון, נקרא בלשונו "צו למניעת הטרדה מאיימת" שהוא בעצם צו הרחקה לפי החוק להטרדה מאיימת תשס"ב- 2001 – כאן המטריד יכול להיות כל אדם ומדובר בכל סוג של הטרדה הפוגעת בפרטיות, בשגרה היומית ובשלוות חייו של אדם כמו למשל אם שכן יפריע באופן קבוע, איום, הטרדה ברשת, ואפילו השחתת רכוש.

הסוג השני, נקרא בלשונו "צו הגנה" והינו לפי החוק למניעת אלימות במשפחה תשנ"א 1991 – כאן המטריד הינו בן משפחה היכול להיות הורה, בן זוג, אח, דוד, סב וכו'. כלומר, החוק בא ומאפשר לבן משפחה להגן על עצמו.

איך מגישים בקשה לצו הגנה/ הרחקה?

 בקשה לצו הגנה תהיה מוגשת במזכירות בית משפט לענייני משפחה או בית משפט שלום ובקשה לצו הרחקה אפשרי בנוסף להגיש גם בבית משפט לנוער.

יש לתמוך את הבקשה בעובדות סבירות שאכן קיימת הטרדה, פגיעה או חשש ממשי לפגיעה בחיים ומצרפים תצהיר המאומת ע"י עורך דין. לאחר מכן ובסמוך להגשת הבקשה נקבע דיון במעמד הצדדים או במעמד צד אחד כאשר עד הדיון ייתכן ויינתן צו הרחקה/הגנה זמני.

תוקפו של צו הגנה/הרחקה הינו לחצי שנה וניתן להאריכו עוד חצי שנה עד שנה. מעבר לצו עצמו רשאי בית המשפט להטיל סנקציות נוספות כמו למשל איסור על יצירת קשר, ערובה כספית אשר תבטיח את ההתרחקות של המטריד, נטילת נשק וכאשר מדובר באלימות במשפחה ניתן לחייב את המורחק בטיפול מניעתי/ שליטה בכעסים וכו'.

מומלץ להגיש בקשה שכזו באמצעות עו"ד המתמחה בדיני משפחה אשר ידע לנסח ולכלול את מסכת העובדות הרלוונטיות. כמו כן, ניתן להיות מיוצגים בדיון.

הפוסט צווי הגנה הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

הפוסט משמרות משותפות הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

כאשר זוג מתגרש יש באפשרותו לערוך הסכם גירושין בהסכמה ובו יקבעו הצדדים את גובה דמי המזונות , משמורת, חלוקת רכוש ועוד. כאשר אין הסכמה יפעלו הצדדים דרך בית המשפט לענייני משפחה או בית דין רבני ועניינים אלו ייקבעו בהכרעה שיפוטית ויינתן פסק דין.

הסכם גירושין ופסק דין שניהם מחייבים את שני הצדדים כאשר הפרתם עלולה לגרור הליך משפטי ו/או פתיחת תיק בהוצאה לפועל.

כמו כן, שניהם כמעט ואינם ניתנים לשינוי ועל מנת לדון בהם מחדש יהיה על מגיש התביעה לעמוד בפרמטרים מסוימים.

במיוחד כאשר מדובר על הדרך להפחית את גובה דמי המזונות כאשר מתקיימים שינויים בחייו של אחד הצדדים.

ככלל, ניתן לומר, כי הסכם גירושין קשה יותר לפתיחה לצורך דיון מחודש בדמי המזונות מפסק דין שניתן על ידי בית משפט. כאשר המדובר על הסכם, תידרש הוכחה לשינוי נסיבות משמעותי יותר מאשר במקרה של פסק דין.

מה נדרש להפחתת גובה דמי המזונות?

שינוי נסיבות מהותי!

מגיש תביעה להפחתת מזונות נדרש להוכיח ולשכנע את בית המשפט כי חלו שינויים מהותיים בזמן שחלף מאז נקבע גובה דמי המזונות ביום אישורו של הסכם הגירושין או ביום מתן פסק הדין ועד יום הגשת הבקשה, שינויים שלא היה ניתן לצפות אותם באותה העת.

בנוסף להוכחת שינוי נסיבות מהותי תידרש ממגיש הבקשה לפעול בתום לב ובניקיון כפיים.

(פס"ד ע"א 442/83 קם נ' קם פ"ד לח (1) 767)

"כבר נפסק שעל שינוי הנסיבות המהותי להיות שינוי שנוצר מאז פסק הדין ועד למצב העכשווי, שינוי אשר לא היה בזמן שניתן פסק הדין ושמחמתו הורע מצב התובע או הוטב מצב הנתבע" [פס"ד בע"ה 363/81 פייגה נ' פייגה]

"פס"ד למזונות  מטבעו צופה הוא פני עתיד ורק שינוי מהותי מצדיק התערבות חוזרת של בית משפט. לא שינוי של מה בכך וגם לא שינוי שהיה ניתן לצפותו" [ע"א 5478/93 כרמי נ' כרמי דינים עליון לח 312]

הפסיקה ענפה בפרשנות לעניין שינוי הנסיבות הנדרש לצורך הפחתת דמי המזונות  תוך העיקרון כי אין לשנות את סכום המזונות, אלא במקרים חריגים בלבד.

{ע"א 1880/94 קטן נ' קטן פד"י מט (1) 215,220; ע"א 381/86 אבין נ' אבין תק-על 87 (3) 286; ר' ע"מ 1200/05(מחוזי ת"א) ה' ע' נ' ה' א'[פורסם בנבו] (23.3.2006) ; תמ"ש 57910/02}

אילו נסיבות נחשבות ל"מוצדקות" בעת הגשת תביעה להפחתת דמי המזונות?

לא ניתן למצוא רשימה מסודרת של נסיבות שתצדקנה את הפחתת דמי המזונות. ישנן נסיבות, שלכאורה, נראות כסיבה הגיונית לאדם מן הישוב להפחתת דמי המזונות המשולמים (כדוגמת פיטורין), אולם, מנקודת מבטו של בית המשפט הנדרש להכריע בסוגיה, הן אינן כאלו (אם נתייחס לאותם פיטורין שהזכרנו, הבקשה תידחה, מאחר והמדובר במצב זמני בלבד ולכן במקרה זה יצטרך המגיש להוכיח פגיעה בכושר השתכרותו.

בשורה התחתונה

הצלחתה של תביעה שכזו תלויה בהצגת הטיעונים באופן חד וברור וטוב יעשה אם תוגש באמצעות עו"ד המתמחה בדיני משפחה, עוה"ד ידע לעמוד בנטל ההוכחה לקיומו של שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי גובה דמי המזונות.  

הפוסט הפחתת מזונות הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.