החוק במדינת ישראל מתייחס לשני סוגים עיקריים של צווי הרחקה:

הסוג הראשון, נקרא בלשונו "צו למניעת הטרדה מאיימת" שהוא בעצם צו הרחקה לפי החוק להטרדה מאיימת תשס"ב- 2001 – כאן המטריד יכול להיות כל אדם ומדובר בכל סוג של הטרדה הפוגעת בפרטיות, בשגרה היומית ובשלוות חייו של אדם כמו למשל אם שכן יפריע באופן קבוע, איום, הטרדה ברשת, ואפילו השחתת רכוש.

הסוג השני, נקרא בלשונו "צו הגנה" והינו לפי החוק למניעת אלימות במשפחה תשנ"א 1991 – כאן המטריד הינו בן משפחה היכול להיות הורה, בן זוג, אח, דוד, סב וכו'. כלומר, החוק בא ומאפשר לבן משפחה להגן על עצמו.

איך מגישים בקשה לצו הגנה/ הרחקה?

 בקשה לצו הגנה תהיה מוגשת במזכירות בית משפט לענייני משפחה או בית משפט שלום ובקשה לצו הרחקה אפשרי בנוסף להגיש גם בבית משפט לנוער.

יש לתמוך את הבקשה בעובדות סבירות שאכן קיימת הטרדה, פגיעה או חשש ממשי לפגיעה בחיים ומצרפים תצהיר המאומת ע"י עורך דין. לאחר מכן ובסמוך להגשת הבקשה נקבע דיון במעמד הצדדים או במעמד צד אחד כאשר עד הדיון ייתכן ויינתן צו הרחקה/הגנה זמני.

תוקפו של צו הגנה/הרחקה הינו לחצי שנה וניתן להאריכו עוד חצי שנה עד שנה. מעבר לצו עצמו רשאי בית המשפט להטיל סנקציות נוספות כמו למשל איסור על יצירת קשר, ערובה כספית אשר תבטיח את ההתרחקות של המטריד, נטילת נשק וכאשר מדובר באלימות במשפחה ניתן לחייב את המורחק בטיפול מניעתי/ שליטה בכעסים וכו'.

מומלץ להגיש בקשה שכזו באמצעות עו"ד המתמחה בדיני משפחה אשר ידע לנסח ולכלול את מסכת העובדות הרלוונטיות. כמו כן, ניתן להיות מיוצגים בדיון.

הפוסט צווי הגנה הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

תהליך ההתמודדות עם ענייני משפחה​

סכסוכים במסגרת המשפחה עלולים להגיע לרבדים עמוקים ורגשיים לא פשוטים ,
והם עלולים לגרום לאי קבלת החלטות או להחלטות בלתי-רציונליות ואף הרסניות.
דווקא כאשר רמת הרגישות נמצאת בשיאה,אנו נדרשים לקבל החלטות שישפיעו על חיינו לטוב או לרע.

להחלטות הקשורות באחריות הורית או במזונות יהיה משקל גדול מאוד על חיינו,
לכן כדאי להתייחס אליהם ברגישות ובתשומת לב יתרה ובכובד ראש.
תחום ענייני המשפחה מקיף את כל תחומי המשפט הנוגעים ליחסים בין אדם ובני משפחתו,
בהם כלולים בין היתר: הסכמים למיניהם, אחריות הורית, מזונות ילדים ואישה, אלימות במשפחה וכיו"ב.

במקרים רבים וזו דעתי הנחרצת ניתן ואף רצוי –
לפתור את המחלוקות בעזרת גישור מקצועי על מנת למזער את חילוקי הדעות בין הצדדים
ובכך להימנע מתהליך משפטי ארוך הכולל הוצאות גבוהות לצדדים.
המשרד מטפל בכל התביעות המוגשות לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני
ומלווה את לקוחותיו בכל התהליך עד למתן פסקי הדין בענייני הלקוחות.

הפוסט גישור הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

הסכם גירושים

אפשר גם בלי מלחמה…
הינה כלו כל הקיצין והחלטתם להתגרש…
כל אחד מכם רץ לעו"ד להגיש את התביעות המתאימות ובהרבה מקרים מתחילה מלחמה לא פשוטה בעיקר כשיש ילדים.
רובכם מצויים בסערת רגשות ולא תמיד שמים לב כי למאבק השלכות רבות על ילדכם ותהיו בטוחים שזה ילווה אותם לכל החיים.
אז לפני שאתם רצים להגיש תביעות תעצרו ותנסו עד כמה שהמצב מאפשר להתגרש בהסכמה, לפנות יחד לעו"ד ולערוך הסכם גירושין שיכלול את כל הנושאים אשר ימנעו וויכוחים עתידיים ונזק לילדים.
גם ככה כבר החלטתם להתגרש…אז שיהיה בהסכם.
הסכם כזה בראש ובראשונה ימנע פגיעה בילדכם, יחסוך זמן, כסף ומריבות.
בהסכם הגירושין ניתן לכלול כל נושא, הן כזה המוסכם ביניכם שחשוב שייכתב והן כזה השנוי במחלוקת.
בדרך כלל בהסכם יכללו נושאי המזונות, אחריות הורית, רכוש, חינוך ועוד

לאחר ששהסכם מוכן הוא מוגש לאישור בית משפט ומקבל תוקף של פסק דין.
חשוב לציין-להסכם זה כח רב וניתן לשנותו במקרים חריגים בלבד.

​

הפוסט הסכמים הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

הפוסט פירוק שיתוף הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

הפוסט ניכור הורי הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

חיוב דמי המזונות מוטל על האב מכוח דין תורה לפיו אב חייב לזון את ילדיו ולפיכך בעיקרה מוטלת עליו. קיימים שני סוגי מזונות- מזונות לצרכים בסיסיים ומזונות שנחשבים מדין צדקה:

 • הצרכים לצרכים הבסיסיים – כל מה שחיוני עבור הילד כגון מזון, קורת גג, חינוך, טיפולים רפואיים וכדומה. במזונות אלו  האב חייב ללא התחשבות בהכנסתו ומצבו הכלכלי.

 • מזונות מדין צדקה זה כל מה שהילדים לא חייבים בשביל להתקיים כמו חוגים, בילויים, נסיעות וכדומה.
במקרה כזה האב והאם מחויבים בהתאם ליכולת ההשתכרות שלהם ומצבם הכלכלי.

 • כאשר מדובר באחריות הורית של האם, הילדים רוב הזמן שוהים אצלה ומשכך היא זו שנושאת על עצמה את רוב הוצאותיהם- במקרה שכזה חובת המזונות בעיקרה מוטלת על האב.

 • כאשר מדובר באחריות הורית משותפת לפיה הילדים שוהים אצל שני ההורים באופן שווה – תשלום המזונות יחול הן על האב   והן על האם. בשנת 2017 יצא פס"ד של בית המשפט העליון בע"מ 919/15 אשר עשה מהפכה בתחום המזונות בו נקבע כי באחריות הורית משותפת ישנה חלוקה של הסדרי שהייה בין ההורים ולכן אין הצדקה להטיל את חובת המזנות על האב בלבד,  ולכן כאשר מדובר בילדים מעל גיל 6  , שכר דומה לצדדים והסדרי שהייה שווים- יישאו הצדדים חובה זו יחדיו.

פסיקה זו אמורה להביא את הצדדים לאיזון כלכלי, כך שחלוקת הנטל תהיה שווה ככל האפשר.

​

הפוסט מזונות הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

אז מהי אחריות הורית?

תביעת אחריות הורית יכול שתהיה מוגשת בבית משפט לענייני משפחה וניתן להגישה
גם לבית דין רבני במידה שכלולה בה תביעת גירושין.

הכלל המנחה באחריות הורית הוא טובת הילדים, על פי שיקול זה יחליט בית המשפט אם הילדים
יהיו אחריות הורית של האם או של האב.

כיום, בעקבות בע"מ 919/17 הורים רבים חותרים לאחריות הורית משותפת אשר מוטלת באופן שווה על שני ההורים.

חזקת הגיל הרך- כאשר מדובר בילדים עד גיל 6 הם ישהו אצל האם, פרט למקרים חריגים בהם תינתן אחריות הורית משותפת ואף אחריות הורית מלאה לאב.

בתביעות אחריות הורית  ישנה התנהלות של ההורים מול עובדים סוציאליים אשר בסופה מוגש לבית המשפט תסקיר ובו המלצות לגבי האחריות הורית בין ההורים וכן זמני השהות. לתסקיר משמעות רבה וקו מנחה להכרעה בתיקים אלו ועל כן חשוב להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום ולקבל ממנו הנחיה למפגשים אלו.

הפוסט אחריות הורית  הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

סרבנות גט

במקרים של סרבנות גט, הדרך היעילה ביותר הינה הפעלת לחץ על סרבן הגט כמו למשל איסור יציאה מהארץ, שלילת רישיון מקצועי, מאסר הכולל סנקציות תוך כדי המאסר בפועל ועוד …סרבן גט יכול להיות הגבר או האישה כאשר מסרב לתת או לקבל גט.
לסרבנות גט השלכות רבות בעיקר על האישה, כך למשל לאישה מסורבת גט אסור לקיים יחסי מין עם גבר אחר מאחר ועלולה להיתפס בבגידה ולאבד את כתובתה. כמו כן לאישה מסורבת גט אסור להינשא לגבר אחר מאחר ועודנה נשואה וכמובן חל עליה איסור להביא עוד ילדים מאחר ויהפכו לממזרים. עבור הגבר ההשלכות פחותות, גבר מסורב גט לא יכול להינשא לאישה אחרת.
הטלת הסנקציות על הצד המסרב מאלצות אותו לקיים את חיוב הגט.

הפוסט סרבנות גט הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

מרוץ סמכויות

הרבה פעמים קיימת ההתלבטות אצל בני זוג איפה כדאי להגיש את תביעתם כמו למשל האם כדאי לי להגיש את תביעת המזונות בבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה? לכך אין תשובה חד משמעית וזה תלוי בבחינת נסיבות המקרה.

צד המעוניין להתגרש יגיש תביעה לגט לבית הדין הרבני  ויהיה עליו להוכיח כי קיימת אחת או יותר מעילות הגירושין על פי הדין העברי, המצדיקות מתן פסק דין המחייב את הצדדים להתגרש. במידה והגבר מגיש תביעה ללא עילת גירושין עלול בית הדין לחייבו בכתובת האישה ובמידה ואישה תתבע את גיטה ללא עילת גירושין עלולה היא לאבד את כתובתה.

הפוסט גירושין הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

החוק לזכויות נפגעי עבירה שהוקם בשנת 2001 מקנה לנפגעי העבירה זכויות ספציפיות לאורך ההליך הפלילי כגון קבלת מידע אודות שלבי ההליך, הגנה לכל אורך ההליך המשפטי, הזכות להיות נוכח בדיון, הזכות לעיין בכתב האישום והזכות לחיסיון. בעבירות מין או בעבירות אלימות חמורות נפגעי העבירה יכולים להשמיע את קולם ודעתם ביחס להסדרי טיעון או כאשר מוגשות מטעם הנאשם בקשות חנינה או בקשה לשחרור מוקדם.

ילדים ובני נוער נפגעי עבירה הינם אוכלוסייה בסיכון מוגבר להיפגע במיוחד כמדובר בעבירות מין. גילם הרך, תמימותם וכן חוסר היכולת שלהם להתגונן מציבים אותם כמטרה  נוחה לניצול.

בעבירות מין למשל, לאחר חשיפת הפגיעה נאלצים הקטינים להתמודד מול הליך פלילי ארוך ומורכב שאינו בהכרח מותאם לצרכיהם ורצונותיהם. במרבית המקרים התמודדות זו מובילה לטראומה נוספת.

פניה לעו"ד המתמחה בנפגעי עבירה יבטיח את הזכויות המוקנות לנפגע, יחסוך התעסקות וסבל מיותרים ,ידאג להתנהלות והתקדמות התיק מול גורמי החקירה והתביעה וככל ויוחלט על הגשת הסדר טיעון ניתן אף למנוע זאת ולדאוג כי הנאשם ייענש במלוא חומרת הדין. הדבר המומלץ ביותר הינו לפנות לעו"ד עוד בטרם החל ההליך הפלילי ואם מדובר בעבירות מין אף לפני הגשת התלונה במשטרה על מנת לקבל הכוונה והכנה לפני ההליך הפלילי ושלביו.

הפוסט ליווי נפגעי עבירה הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.