כאשר מתקיימת הסתה של ילד נגד אחד מהוריו, יכול הדבר לגרום לניכור הורי ולרצון של הילד להתנתק מאותו הורה. מה עושים? פתרונות ודרכי התמודדות במאמר שלפניכם
מאת: עו"ד מיטל בוארון- מומחית בגירושין ודיני משפחה.
זוגות שמתגרשים נותרים לרוב עם כעס, תסכול או משקעים שסחבו מהנישואים שכשלו או מסכסוכים הקשורים בהליך הגירושין. הורים רבים אינם מסתירים מילדיהם את האיבה שהם רוחשים להורה השני, ולילדים לרוב אין את הכלים הנדרשים כדי לסנן את ההסתה. כתוצאה מכך הילדים מתחילים להתנכר להורה השני, ללא הבנת הסיבה לתחושות השנאה שהם חווים, ומצב זה יכול לגרום להם להיות ילדים בסיכון.
אז מהו בעצם ניכור הורי?
ניכור הורי הוא מצב שבו הילד מתנכר לאחד מהוריו ללא כל הצדקה, בדרך כלל באופן הקשור בהליכי גירושין ובסכסוכי אחריות הורית. הניכור עצמו נעשה בדרך כלל על ידי הסתה ו"שטיפת מוח" של ההורה המתנכר לילד, עד אשר הילד מתחיל להגיב בשנאה ובכעס כלפי ההורה המנוכר, ומסרב להיפגש עימו.
ברוב המקרים של ניכור הורי, הילד המוסת כלל לא יודע שנעשית עליו פעולת הסתה ולא מבין את ההשלכות הנובעות ממנה. הילד יקבל את דברי ההורה המסית כאמת מוחלטת, והוא יגיב אליה בדרך כלל באופן אוטומטי.
הפסיכיאטר ריצ'ארד גארדנר, שטבע לראשונה בשנת 1985 את המונח "ניכור הורי", אמר שהילד המוסת יראה בהורה המתנכר, בדרך כלל ההורה המשמורן, דמות מושלמת. לעומת זאת, את ההורה המנוכר יראה הילד באור שלילי באופן מוחלט, ויתעסק באופן כפייתי בגינוי שלו ובהבעת האשמות כלפיו. גארדנר מדגיש כי ניכור הוא למעשה התעללות רגשית בילדים, כך שמעבר להתרחקות הילד מההורה המנוכר לכל החיים, לילד יכולה להיגרם הפרעה פסיכיאטרית שתלווה אותו למשך כל חייו.
בעיקר בסיטואציות של מאבקי אחריות הורית, הילד משתתף במסע הכפשות נגד אחד מהוריו, שגם אם יש להן אחיזה במציאות, שיתוף הילד בכך מהווה עוול כלפיו. במקרים רבים הילד יתעקש ויחליט בעצמו להתרחק מההורה, אך הסיבות והטיעונים לרצון זה יהיו בבירור ציטוט של ההורה המתנכר או מתן סיבות לא הגיוניות, אשר לעיתים אפילו הוא לא יבין אותן.
דוגמה טובה לכך היא במקרה שבו ילד בן תשע יטען כי אינו מדבר עם אביו בגלל שהוא אובססיבי וקשה הבנה, או שהוא שונא את אימו משום שהיא לא מנקה את הבית. השימוש בניסוחים אלו מראה שהוא מצטט את מי מהוריו, שכן אינם אופייניים לילד בן תשע.
 
ניכור הורי, התמודדות ופתרונות
ראשית, חשוב לאתר את הניכור בשלב מוקדם. ככל שהורה החש ניכור כלפיו יזהה אותו בשלב מוקדם יותר, כך הטיפול יהיה אפקטיבי יותר. העיתוי הוא קריטי וחשוב ביותר, ולכן יש לערב אנשי מקצוע ובמקביל כבר להגיש בקשה לבית המשפט. הורה שחושש שהוא חווה ניכור הורי, צריך לפנות בהקדם האפשרי להתייעצות עם עורך דין לדיני משפחה שעוסק בניכור הורי, כדי לשקול את צעדיו.
דבר שני, חשוב שלמרות הפגיעה והכאב שמתלווים להבעת שנאה מהילד שלכם, אל תוותרו עליו. אם תראו לילד שאתם מוותרים עליו, הוא עלול באמת לקבל את דברי ההורה המסית ולהצדיק אותם. היו מודעים לכך שייתכן והילד עובר "שטיפת מוח" ולכן חשוב להתעקש, להראות נוכחות ולנסות לפנות לטיפול משותף. העבירו לילד מסרים ברורים של געגוע ואהבה באמצעות מכתבים או מדיה והראו לו שהוא חשוב לכם ביותר.
במקביל לכך, חשוב לזכור שניכור הורי הוא מצב הרסני ופוגע רגשית בילד ואף בהורה המנוכר ולכן חייב לערב אנשי מקצוע לטיפול משותף. גם במקרה שבו ההורה המתנכר מסרב לשתף פעולה, ניתן לפנות להדרכה הורית על מנת לקבל את הכלים לחידוש הקשר עם הילד.
כלי נוסף שעשוי לעזור הוא פנייה לבתי המשפט. בתי משפט מתייחסים לתופעת הניכור בחומרה רבה, ומטילים סנקציות על ההורה המתנכר במידת הצורך. בית המשפט יכול לקבוע ולאכוף קביעת אחריות הורית או להסדיר פגישות בין ההורה המנוכר לילד המתנכר. בית המשפט יכול גם להטיל קנסות על ההורה המתנכר אם יפגע או יפר את זמני השהות שנקבעו.
במקרים חריגים יוציא בית המשפט את הקטין המוסת אחריות הוריו. אם בית המשפט יראה שההורים אינם מסוגלים לטפח קשר טוב בין הילד לבין ההורה האחר, הוא יחשיב את ההורים להורים כושלים המסכנים את ילדם. במקרים מסוימים בית המשפט יכול להעביר את הקטין המוסת לאחריותו של ההורה המנוכר ולהוציאו מידיו של ההורה המסית.
אם הורה חש שילדו מתנכר אליו, עליו לזכור שיש מגוון צעדים שהוא יכול לנקוט כדי להבטיח שהקשר שלו ושל ילדו לא יינזק. מומלץ לזכור כי זהו מצב רגיש המחייב טיפול יעיל בידי אנשי מקצוע, יחד עם ליווי משפטי מאת עורך דין טוב, שידע להגן על זכויותיהם של ההורה המנוכר ושל הילד המתנכר מפני הנזקים העלולים לנבוע ממצב של ניכור הורי.

הפוסט ניכור הורי הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

החוק במדינת ישראל מתייחס לשני סוגים עיקריים של צווי הרחקה:

הסוג הראשון, נקרא בלשונו "צו למניעת הטרדה מאיימת" שהוא בעצם צו הרחקה לפי החוק להטרדה מאיימת תשס"ב- 2001 – כאן המטריד יכול להיות כל אדם ומדובר בכל סוג של הטרדה הפוגעת בפרטיות, בשגרה היומית ובשלוות חייו של אדם כמו למשל אם שכן יפריע באופן קבוע, איום, הטרדה ברשת, ואפילו השחתת רכוש.

הסוג השני, נקרא בלשונו "צו הגנה" והינו לפי החוק למניעת אלימות במשפחה תשנ"א 1991 – כאן המטריד הינו בן משפחה היכול להיות הורה, בן זוג, אח, דוד, סב וכו'. כלומר, החוק בא ומאפשר לבן משפחה להגן על עצמו.

איך מגישים בקשה לצו הגנה/ הרחקה?

 בקשה לצו הגנה תהיה מוגשת במזכירות בית משפט לענייני משפחה או בית משפט שלום ובקשה לצו הרחקה אפשרי בנוסף להגיש גם בבית משפט לנוער.

יש לתמוך את הבקשה בעובדות סבירות שאכן קיימת הטרדה, פגיעה או חשש ממשי לפגיעה בחיים ומצרפים תצהיר המאומת ע"י עורך דין. לאחר מכן ובסמוך להגשת הבקשה נקבע דיון במעמד הצדדים או במעמד צד אחד כאשר עד הדיון ייתכן ויינתן צו הרחקה/הגנה זמני.

תוקפו של צו הגנה/הרחקה הינו לחצי שנה וניתן להאריכו עוד חצי שנה עד שנה. מעבר לצו עצמו רשאי בית המשפט להטיל סנקציות נוספות כמו למשל איסור על יצירת קשר, ערובה כספית אשר תבטיח את ההתרחקות של המטריד, נטילת נשק וכאשר מדובר באלימות במשפחה ניתן לחייב את המורחק בטיפול מניעתי/ שליטה בכעסים וכו'.

מומלץ להגיש בקשה שכזו באמצעות עו"ד המתמחה בדיני משפחה אשר ידע לנסח ולכלול את מסכת העובדות הרלוונטיות. כמו כן, ניתן להיות מיוצגים בדיון.

הפוסט צווי הגנה הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

תהליך ההתמודדות עם ענייני משפחה​

סכסוכים במסגרת המשפחה עלולים להגיע לרבדים עמוקים ורגשיים לא פשוטים ,
והם עלולים לגרום לאי קבלת החלטות או להחלטות בלתי-רציונליות ואף הרסניות.
דווקא כאשר רמת הרגישות נמצאת בשיאה,אנו נדרשים לקבל החלטות שישפיעו על חיינו לטוב או לרע.

להחלטות הקשורות באחריות הורית או במזונות יהיה משקל גדול מאוד על חיינו,
לכן כדאי להתייחס אליהם ברגישות ובתשומת לב יתרה ובכובד ראש.
תחום ענייני המשפחה מקיף את כל תחומי המשפט הנוגעים ליחסים בין אדם ובני משפחתו,
בהם כלולים בין היתר: הסכמים למיניהם, אחריות הורית, מזונות ילדים ואישה, אלימות במשפחה וכיו"ב.

במקרים רבים וזו דעתי הנחרצת ניתן ואף רצוי –
לפתור את המחלוקות בעזרת גישור מקצועי על מנת למזער את חילוקי הדעות בין הצדדים
ובכך להימנע מתהליך משפטי ארוך הכולל הוצאות גבוהות לצדדים.
המשרד מטפל בכל התביעות המוגשות לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני
ומלווה את לקוחותיו בכל התהליך עד למתן פסקי הדין בענייני הלקוחות.

הפוסט גישור הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

הסכם גירושים

אפשר גם בלי מלחמה…
הינה כלו כל הקיצין והחלטתם להתגרש…
כל אחד מכם רץ לעו"ד להגיש את התביעות המתאימות ובהרבה מקרים מתחילה מלחמה לא פשוטה בעיקר כשיש ילדים.
רובכם מצויים בסערת רגשות ולא תמיד שמים לב כי למאבק השלכות רבות על ילדכם ותהיו בטוחים שזה ילווה אותם לכל החיים.
אז לפני שאתם רצים להגיש תביעות תעצרו ותנסו עד כמה שהמצב מאפשר להתגרש בהסכמה, לפנות יחד לעו"ד ולערוך הסכם גירושין שיכלול את כל הנושאים אשר ימנעו וויכוחים עתידיים ונזק לילדים.
גם ככה כבר החלטתם להתגרש…אז שיהיה בהסכם.
הסכם כזה בראש ובראשונה ימנע פגיעה בילדכם, יחסוך זמן, כסף ומריבות.
בהסכם הגירושין ניתן לכלול כל נושא, הן כזה המוסכם ביניכם שחשוב שייכתב והן כזה השנוי במחלוקת.
בדרך כלל בהסכם יכללו נושאי המזונות, אחריות הורית, רכוש, חינוך ועוד

לאחר ששהסכם מוכן הוא מוגש לאישור בית משפט ומקבל תוקף של פסק דין.
חשוב לציין-להסכם זה כח רב וניתן לשנותו במקרים חריגים בלבד.

​

הפוסט הסכמים הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

הפוסט פירוק שיתוף הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

הפוסט ניכור הורי הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

חיוב דמי המזונות מוטל על האב מכוח דין תורה לפיו אב חייב לזון את ילדיו ולפיכך בעיקרה מוטלת עליו. קיימים שני סוגי מזונות- מזונות לצרכים בסיסיים ומזונות שנחשבים מדין צדקה:

 • הצרכים לצרכים הבסיסיים – כל מה שחיוני עבור הילד כגון מזון, קורת גג, חינוך, טיפולים רפואיים וכדומה. במזונות אלו  האב חייב ללא התחשבות בהכנסתו ומצבו הכלכלי.

 • מזונות מדין צדקה זה כל מה שהילדים לא חייבים בשביל להתקיים כמו חוגים, בילויים, נסיעות וכדומה.
במקרה כזה האב והאם מחויבים בהתאם ליכולת ההשתכרות שלהם ומצבם הכלכלי.

 • כאשר מדובר באחריות הורית של האם, הילדים רוב הזמן שוהים אצלה ומשכך היא זו שנושאת על עצמה את רוב הוצאותיהם- במקרה שכזה חובת המזונות בעיקרה מוטלת על האב.

 • כאשר מדובר באחריות הורית משותפת לפיה הילדים שוהים אצל שני ההורים באופן שווה – תשלום המזונות יחול הן על האב   והן על האם. בשנת 2017 יצא פס"ד של בית המשפט העליון בע"מ 919/15 אשר עשה מהפכה בתחום המזונות בו נקבע כי באחריות הורית משותפת ישנה חלוקה של הסדרי שהייה בין ההורים ולכן אין הצדקה להטיל את חובת המזנות על האב בלבד,  ולכן כאשר מדובר בילדים מעל גיל 6  , שכר דומה לצדדים והסדרי שהייה שווים- יישאו הצדדים חובה זו יחדיו.

פסיקה זו אמורה להביא את הצדדים לאיזון כלכלי, כך שחלוקת הנטל תהיה שווה ככל האפשר.

​

הפוסט מזונות הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

אז מהי אחריות הורית?

תביעת אחריות הורית יכול שתהיה מוגשת בבית משפט לענייני משפחה וניתן להגישה
גם לבית דין רבני במידה שכלולה בה תביעת גירושין.

הכלל המנחה באחריות הורית הוא טובת הילדים, על פי שיקול זה יחליט בית המשפט אם הילדים
יהיו אחריות הורית של האם או של האב.

כיום, בעקבות בע"מ 919/17 הורים רבים חותרים לאחריות הורית משותפת אשר מוטלת באופן שווה על שני ההורים.

חזקת הגיל הרך- כאשר מדובר בילדים עד גיל 6 הם ישהו אצל האם, פרט למקרים חריגים בהם תינתן אחריות הורית משותפת ואף אחריות הורית מלאה לאב.

בתביעות אחריות הורית  ישנה התנהלות של ההורים מול עובדים סוציאליים אשר בסופה מוגש לבית המשפט תסקיר ובו המלצות לגבי האחריות הורית בין ההורים וכן זמני השהות. לתסקיר משמעות רבה וקו מנחה להכרעה בתיקים אלו ועל כן חשוב להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום ולקבל ממנו הנחיה למפגשים אלו.

הפוסט אחריות הורית  הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

סרבנות גט

במקרים של סרבנות גט, הדרך היעילה ביותר הינה הפעלת לחץ על סרבן הגט כמו למשל איסור יציאה מהארץ, שלילת רישיון מקצועי, מאסר הכולל סנקציות תוך כדי המאסר בפועל ועוד …סרבן גט יכול להיות הגבר או האישה כאשר מסרב לתת או לקבל גט.
לסרבנות גט השלכות רבות בעיקר על האישה, כך למשל לאישה מסורבת גט אסור לקיים יחסי מין עם גבר אחר מאחר ועלולה להיתפס בבגידה ולאבד את כתובתה. כמו כן לאישה מסורבת גט אסור להינשא לגבר אחר מאחר ועודנה נשואה וכמובן חל עליה איסור להביא עוד ילדים מאחר ויהפכו לממזרים. עבור הגבר ההשלכות פחותות, גבר מסורב גט לא יכול להינשא לאישה אחרת.
הטלת הסנקציות על הצד המסרב מאלצות אותו לקיים את חיוב הגט.

הפוסט סרבנות גט הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.

מרוץ סמכויות

הרבה פעמים קיימת ההתלבטות אצל בני זוג איפה כדאי להגיש את תביעתם כמו למשל האם כדאי לי להגיש את תביעת המזונות בבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה? לכך אין תשובה חד משמעית וזה תלוי בבחינת נסיבות המקרה.

צד המעוניין להתגרש יגיש תביעה לגט לבית הדין הרבני  ויהיה עליו להוכיח כי קיימת אחת או יותר מעילות הגירושין על פי הדין העברי, המצדיקות מתן פסק דין המחייב את הצדדים להתגרש. במידה והגבר מגיש תביעה ללא עילת גירושין עלול בית הדין לחייבו בכתובת האישה ובמידה ואישה תתבע את גיטה ללא עילת גירושין עלולה היא לאבד את כתובתה.

הפוסט גירושין הופיע לראשונה ב-מיטל בוארון משרד עורכי דין.