שאלות נפוצות בנושא דיני משפחה

צו הגנה הינו לפי החוק למניעת אלימות במשפחה תשנ"א 1991 –המטריד הינו בן משפחה היכול להיות הורה, בן זוג, אח, דוד, סב וכו'. כלומר, החוק בא ומאפשר לבן משפחה להגן על עצמו מפני הטרדה, אלימות ואיום.

בקשה לצו הגנה תהיה מוגשת במזכירות בית משפט לענייני משפחה או בית משפט שלום ועליה להיתמך בתצהיר בעובדות סבירות שאכן קיימת הטרדה, פגיעה או חשש ממשי לפגיעה בחיים.  

תוקפו של צו הגנה הינו לחצי שנה וניתן להאריכו עוד חצי שנה עד שנה. מעבר לצו עצמו , כאשר מדובר על אלימות במשפחה רשאי בית המשפט להטיל סנקציות נוספות כמו למשל איסור על יצירת קשר, ערובה כספית אשר תבטיח את ההתרחקות של המטריד, נטילת נשק וחיוב המורחק בטיפול מניעתי/ שליטה בכעסים וכו'.

בעיקרון לא ניתן לחזור מתלונה על אלימות או איומים מבן/בת הזוג ובקשה שכזו עלולה להוביל את המתלונן/ת לאישום בגין תלונת שווא.

להבדיל, ניתן לבקש להימנע מהגשת כתב האישום לאור שלום בית וטיפול זוגי.

הגשת תלונת שווא הינה עבירה פלילית העלולה לגרור הגשת כתב אישום כנגד המתלונן והטלת קנס כספי גבוה. ככל ומדובר על בת זוג שמתלוננת ייתכן שיפגעו זכויותיה בהליך הגירושין מבחינה הלכתית בבית הדין הרבני.

הפרת הסדרי הראיה הינה הפרה של צו שיפוטי, כאשר מופר צו זה ע"י אחד הצדדים ניתן לפנות לבית המשפט/בית דין רבני אשר באפשרותם להטיל קנסות כנגד המפר על כל הפרה וכן בחינת המשמורת במידה וההפרות חמורות.

 על מנת לבקש הפחתת מזונות יש להגיש תביעה המוכיחה שינוי נסיבות מהותי מיום בו נחתם ההסכם או ניתן פסק הדין ועד ליום הגשת התביעה.

על השינוי להיות משמעותי וקבוע ולא קל או זמני.

ממזר הינה הגדרה כאשר הובא לעולם ילד או ילדה מחוץ לנשואים כאשר האישה נשואה. המשמעות לכך הינה כי ילד זה לא יוכל להתחתן כדת משה וישראל.

הדרך לדעת אם מדובר בילד ממזר הינה באמצעות בדיקת רקמות, יחד עם זאת בתי הדין הרבניים ובתי המשפט נמנעים מלאשר בדיקה זו על מנת לאפשר לילד חיי יהדות תקינים.

בישראל ישנה סמכות מקבילה בעניינים מסוימים גם לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט . הדעה הרווחת היא שלגברים עדיף לפנות לבית הדין הרבני ולנשים עדיף לפנות לבית המשפט, אך אין לכך תשובה חד משמעית ובחינה שכזו צריכה להיעשות עם הנתונים שמביא כל צד ולכן כל מקרה לגופו.