פירוק שיתוף
כאשר לבני זוג יש דירה על שמם, בן הזוג המבקש להתגרש ולמכור את הדירה יכול להגיש תביעה לפירוק שיתוף לבית המשפט לענייני משפחה ויכול להגישה לבית הדין הרבני, במידה והתביעה כוללת גם תביעת גירושין.
שימוש ע"י אחד מבני הזוג בדירה הרשומה על שני הצדדים ושלא בהסכמת הצד השני יקרא הדבר דמי שימוש ראויים שהם מעין דמי שכירות, אותם ניתן לחייב את הצד המשתמש.
דמי שימוש ראויים יינתנו כאשר בן הזוג אשר השתמש בדירה מנע מהצד השני להשתמש אף הוא בנכס והדירה הייתה לשימושו הבלעדי.
גם כאן קיימים מקרים חריגים בהם לא יינתנו דמי שימוש ראויים כמו למשל עקב צו שיפוטי המורה על הצד המבקש להתרחק מהדירה (לא יינתנו לו דמי שימוש בזמן ההרחקה בלבד) או במקרה בו צד אחד מסכל ומונע ביצוע לפירוק שיתוף.
דירה אשר רשומה רק על בן זוג אחד ובן הזוג השני טוען לזכויות בה, עליו להגיש תביעת רכוש נפרדת לזכויות בדירה ולא תביעה לפירוק שיתוף.
חלוקת רכוש בגירושין
במהלך הנישואין בני זוג צוברים נכסים רבים, וישנם בני זוג המגיעים לנישואין כאשר ברשותם נכסים שרכשו טרם הנישואין ולכן חשוב להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום על מנת לדעת איך מתחלק הרכוש וזאת בהנחה שלא נעשה הסכם ממון (עליו ניתן לקרוא בקטגוריה להסכם ממון).
איזון משאבים
זהו כלל הטמון בחוק יחסי ממון התשל"ג- 1973 לפיו כאשר זוג מחליט להיפרד או להתגרש רכושם יתחלק באופן שווה לכל אחד. יחד עם זאת ישנם מספר נכסים אשר לא נכללים באיזון משאבים כמו קצבאות ומתנות וכן במידה ובני הזוג ערכו הסכם ממון אשר יקבע את חלוקת הרכוש.
סעיף 8 לחוק יחסי ממון מתייחס לחלוקה לא שוויונית וזאת במידה כי חלוקה שוויונית תפגע באחד הצדדים להליך או תמנע ממנו להתחיל בדרך חדשה. דוגמא לכך ניתן לראות כאשר צד אחד מתנער מחובותיו לבית ולמשפחה ואינו תורם את חלקו, במצב שכזה עלול בית המשפט לחלק את הרכוש באופן לא שוויוני.
יש לציין כי הלכת השיתוף מתייחסת גם לחובות משותפים שנוצרו במהלך חיי הנישואין וגם אלו יתחלקו באופן שווה בין הצדדים. יחד עם זאת, במידה והחובות נוצרו תוך "מניפולציה כספית", הפרת אמון או למשל הסתרה מאחד הצדדים עלול בית המשפט להכריע כי לא יוכר החוב במשותף.
הברחת נכסים
במקרים בהם קיים חשש כי בן הזוג ינסה להבריח נכסים, רשאי בית המשפט ליתן צווים כנגד בן הזוג שלגביו קיים החשש, על מנת לשמור על זכויותיו של הצד השני.
